Shabbat Perek 16: Kol Kitvé Hakkodesh Mishná 1 A.) Texto y estructura כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה, בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן וּבֵין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן. וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִים בְּכָל לָשׁוֹן, טְעוּנִים גְּנִיזָה. וּמִפְּנֵי מָה אֵין קוֹרִין בָּהֶן? מִפְּנֵי בִטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר, וְתִיק הַתְּפִלִּין עִם הַתְּפִלִּין, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן מָעוֹת. וּלְהֵיכָן מַצִּילִין אוֹתָן. לְמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ. בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, אַף לַמְפֻלָּשׁ: B.) Glosario genizah גְּנִיזָה leer לקרוא Escrituras כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ anulación בִטּוּל lengua לָשׁוֹן salvar להצילCasa de estudio בֵּית הַמִּדְרָשׁ requiere/cargado טעוּן incendio דֵלֵקָהcallejón מָבוֹי monedas מָעוֹת bolsa תִּיק C.) Halajá leMaʼasé Mishné Torá, Hiljot Séfer Torá 10.3 3 ספר תורה שבלה, או שנפסל--נותנין אותו בכלי חרס, וקוברין אותו אצל תלמיד חכמים; וזו היא גניזתו. מטפחות ספרים שבלו, עושין אותן תכריכין למת מצוה; וזו היא גניזתן. Mishné Torá, Hiljot Shabbat 23.26-28 26 מותר להציל כל כתבי הקודש שיש בחצר, לחצר אחרת שבאותו המבוי, ואף על פי שלא עירבו--ובלבד שיהיה למבוי שלוש מחיצות, ולחי אחד: והוא שיהיו כתובין אשורי, ובלשון הקודש. אבל אם היו כתובין בכל לשון, או בכתב אחר--אין מצילין אותן, אפילו היה שם עירוב; ובחול, אסור לקרות בהם, אלא מניחן במקום התורף, והן מתאבדין מאליהן. 27 היו כתובין בסם ובסקרה--אף על פי שאינו כתב של קיימה, הואיל והן כתובין אשורי ובלשון הקודש, מצילין אותן. הגיליון של ספרים שלמעלה ושלמטה, ושבין פרשה לפרשה, ושבין דף לדף, ושבתחילת הספר, ושבסוף הספר--אין מצילין אותן. הברכות והקמיעין--אף על פי שיש בהן אותייות של שם, ומעניינות הרבה של תורה--אין מצילין אותן מפני הדליקה. 28 ספר תורה שיש בו ללקט שמונים וחמש אותייות מתוך תיבות שלמות, ואפילו בכללן "יגר שהדותא" (בראשית לא,מז), וכן אם הייתה בו פרשה שאין בה שמונים וחמש אותייות, ויש בה הזכרות כגון "ויהי בנסוע הארון" (במדבר י,לה)--מצילין אותו מפני הדליקה. ומצילין תיק הספר עם הספר, ותיק תפילין עם התפילין--אף על פי שיש בתוכן מעות. Clase de Mishná Juan P. Mejía Maséjet Shabbat 16 Diciembre 2008 -1-www.koltuvsefarad.comMishná 2 A.) Texto y estructura מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת הָרָאוּי לָאָדָם לָאָדָם, הָרָאוּי לַבְּהֵמָה לַבְּהֵמָה. כֵּיצַד? נָפְלָה דְלֵקָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת, מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת, בַּשַּׁחֲרִית, מַצִּילִין מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת, בַּמִּנְחָה, מְזוֹן סְעֻדָּה אֶחָת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְעוֹלָם מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת: B.) Glosario adecuada רָאוּי alimento מָזוֹן bestia בְּהֵמָה cena סְעֻדָּה C.) Halajá leMaʼasé Mishné Torá, Hiljot Shabbat 23.21 21 ומה הוא מציל למזונו: אם נפלה דליקה בלילי שבת, מצילין מזון שלוש סעודות--הראוי לאדם לאדם, והראוי לבהמה לבהמה; נפלה בשחרית, מצילין ממנה מזון שתי סעודות; במנחה, מצילין מזון סעודה אחת. Mishná 3 A.) Texto y estructura מַצִּילִין סַל מָלֵא כִכָּרוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מֵאָה סְעֻדּוֹת, וְעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה, וְחָבִית שֶׁל יַיִן. וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים, בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם. וְאִם הָיוּ פִקְחִין, עוֹשִׂין עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן אַחַר הַשַּׁבָּת. לְהֵיכָן מַצִּילִין אוֹתָן? לֶחָצֵר הַמְעֹרֶבֶת. בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, אַף לְשֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת: B.) Glosario CUENTA חֶשְׁבּוֹן TORTA DE HIGO דְּבֵלָה CANASTA סַל PATIO חָצֵר ANFORA חָבִית HOGAZA כִכָּר CON UN 'ERUV מְעֹרָב ASTUTOS פִקֵחָ CIRCULO עִגּוּל C.) Halajá leMaʼasé Mishné Torá, Hiljot Shabbat 23.20-25 20 נפלה דליקה בחצר בשבת--אינו מציל כל מה שיש בחצר לחצר אחרת שבאותו המבוי, אף על פי שעירבו: גזירה--שמא יכבה הדליקה כדי שיציל, מפני שאדם בהול על ממונו. לפיכך גזרו שלא יציל אלא מזון שהוא צריך לו לאותה שבת, וכלים שצריך להשתמש בהן בשבת, ובגדים שיכול ללבוש:Clase de Mishná Juan P. Mejía Maséjet Shabbat 16 Diciembre 2008 -2-www.koltuvsefarad.comשנמצא מתייאש מן הכול, ואינו בא לידי כיבוי. ואם לא עירבו, אף מזונו וכליו אינו מציל. 21 ומה הוא מציל למזונו: אם נפלה דליקה בלילי שבת, מצילין מזון שלוש סעודות--הראוי לאדם לאדם, והראוי לבהמה לבהמה; נפלה בשחרית, מצילין ממנה מזון שתי סעודות; במנחה, מצילין מזון סעודה אחת. 22 במה דברים אמורים, במציל בכלים הרבה, או שהיה ממלא כלי ומוציאו ומערה וחוזר וממלא אותו שנייה--הוא שאין מציל, אלא מה שהוא צריך לו; אבל אם הוציא כלי אחד הוצאה אחת--אף על פי שיש בו כמה סעודות, מותר. 23 כיצד: מציל סל מלא כיכרות, אף על פי שיש בו כמה סעודות; ועיגול של דבילה, וחבית של יין. וכן אם פרס טליתו, וקיבץ בה כל שיכול להוציא, והוציאה מלאה בבת אחת--מותר. 24 אמר לאחרים בואו והצילו לכם--כל אחד ואחד מציל מזון שהוא צריך לו, או כלי אחד שמחזיק אפילו דבר גדול; והרי הוא של מציל. אם לא רצה המציל לקחתו, ונתנו לבעליו--מותר לו ליטול ממנו אחר השבת, שכר עמלו; ואין זה שכר שבת--שהרי אין שם מלאכה ולא איסור, שלא הוציאו אלא במקום מעורב. 25 הציל פת נקייה, אינו חוזר ומציל פת שאינה נקייה; אבל אם הציל פת שאינה נקייה בתחילה, חוזר ומציל פת נקייה. ומציל ביום הכיפורים מה שהוא צריך לשבת, אם היה יום הכיפורים בערב שבת. אבל אינו מציל בשבת, ליום הכיפורים, ואין צריך לומר, ליום טוב; ולא משבת זו, לשבת הבאה. Mishná 4 A.) Texto y estructura וּלְשָׁם מוֹצִיא כָל כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ, וְלוֹבֵשׁ כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל לִלְבּשׁ, וְעוֹטֵף כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל לַעֲטֹף. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שְׁמוֹנָה עָשָׂר כֵּלִים. וְחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ וּמוֹצִיא, וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים, בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ עִמִּי: B.) Glosario שְׁמוֹנָה עָשָׂר 18 USO תַשְׁמִישׁ ALLÁ שָׁם ENVOLVERSE לַעֲטֹף EXTRAE/SACA מוֹצִיא Mishná 5 A.) Texto y estructura רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס אוֹמֵר: פּוֹרְסִין עוֹר שֶׁל גְּדִי עַל גַּבֵּי שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל שֶׁאָחַז בָּהֶן אֶת הָאוּר, א תַעֲבֹר ø וְעוֹשִׂין מְחִצָּה בְּכָל הַכֵּלִים, בֵּין מְלֵאִים בֵּין רֵיקָנִים, בִּשְׁבִיל שֶׁ .K מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחָרֵ הַדְּלֵקָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר בִּכְלֵי חֶרֶס חֲדָשִׁים מְלֵאִין מַיִם, לְפִי שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל אֶת הָאוּר וְהֵן מִתְבַּקְּעִין וּמְכַבִּין אֶת הַדְּלֵקָה: B.) Glosario VACIOS רֵיקָנִים BAÚL שִׁדָּה EXTIENDE פּוֹרְס Clase de Mishná Juan P. Mejía Maséjet Shabbat 16 Diciembre 2008 -3-www.koltuvsefarad.comALFARERÍA חֶרֶס AGARRAR אָחַז CUERO//PIEL עוֹר FRAGMENTARSE להִתְבַּקְּעִ CHAMUSCARSE K חָרֵ CABRITO גְּדִי LLENOS מְלֵאִים PARED/DIVISIÓN מְחִצָּה C.) Halajá leMaʼasé Mishné Torá, Hiljot Shabbat 12.4-5 3 דליקה שנפלה בשבת--המכבה אותה מפני איבוד הממון, חייב: שאין איבוד הממון דוחה שבת, אלא איבוד נפשות. לפיכך ייצאו בני אדם, כדי שלא ימותו, ויניחו האש תלהט, ואפילו שורפת כל המדינה כולה. 4 ומותר לעשות מחיצה בכל הכלים, בין מלאים בין ריקנים, כדי שלא תעבור הדליקה. אפילו כלי חרס חדשים מלאים מים--עושין מהן מחיצה, אף על פי שוודאי מתבקעין ומכבים: שגרם כיבוי, מותר. וכופין קערה על גבי הנר, בשביל שלא תאחוז בקורה. 5 תיבה שידה ומגדל שאחז בהן האור--מביא עור גדי וכיוצא בו מדברים שאין האור מלהטת אותן, ופורסו על הקצה שעדיין לא נשרף, כדי שלא תעבור לו האש. Mishná 6 A.) Texto y estructura נָכְרִי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת, אֵין אוֹמְרִים לוֹ כַּבֵּה וְאַל תְּכַבֶּה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין שְׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶן, אֲבָל קָטָן שֶׁבָּא לְכַבּוֹת, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶן: B.) Glosario A ELLOS עֲלֵיהֶן SU DESCANSO שְׁבִיתָתוֹ GENTIL נָכְרִי NO LO DEJAMOS אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ APAGAR לְכַבּוֹת C.) Halajá leMaʼasé Mishné Torá, Hiljot Shabbat 6.4 2 גוי שעשה מלאכה מעצמו בשבת--אם בשביל ישראל עשה אותה--אסור ליהנות באותה מלאכה עד מוצאי שבת, וימתין בכדי שתיעשה: והוא שלא יהא הדבר בפרהסיה, עד שיידעו בו רבים שדבר זה בשביל פלוני הוא נעשה בשבת. ואם בשביל עצמו בלבד עשה, מותר ליהנות בה בשבת. 3 כיצד: גוי שהדליק את הנר, משתמש לאורו ישראל; ואם בשביל ישראל, אסור. עשה כבש לירד בו מן הספינה, יירד אחריו ישראל; ואם בשביל ישראל, אסור. מילא מים להשקות בהמתו, משקה אחריו ישראל; ליקט עשבים להאכיל לבהמתו, מניח ישראל בהמתו לאכול מהן: והוא, שלא יהא הגוי מכיר לאותו ישראל--שמא ירבה במלאכתו בשבילו, ונמצא עושה בשביל ישראל. וכן כל דבר שאפשר להרבות בו--לא ייהנה בו בשבת, אלא אם כן אינו מכירו. 4 אבל דבר שאין בו להרבות ולמעט, כגון נר וכבש, הואיל ועשה בשביל עצמו, נהנה אחריו ישראל בשבת--ואף על פי שהוא מכירו. נר הדלוק במסיבה בשבת--אם רוב ישראל, אסור להשתמש לאורה, שהמדליק, על דעת הרוב מדליק; ואם רוב גויים, מותר להשתמש לאורה; מחצה למחצה, אסור. נפלה דליקה בשבת, ובא גוי לכבות--אין אומרין לו כבה ואל תכבה, מפני שאין שביתתו עלינו; וכן כל כיוצא בזה. Clase de Mishná Juan P. Mejía Maséjet Shabbat 16 Diciembre 2008 -4-www.koltuvsefarad.comMishná 7 A.) Texto y estructura .K א תִשָּׁ ø א תֶאֱחֹז בַּקּוֹרָה, וְעַל צוֹאָה שֶׁל קָטָן, וְעַל עַקְרָב שֶׁ ø כּוֹפִין קְעָרָה עַל גַּבֵּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בַּעֲרָב, וְאָמַר, חוֹשְׁשַׁנִי לוֹ מֵחַטָּאת : B.) Glosario MORDER K תִשָּׁ EXCREMENTO צוֹאָה CUBRIR לכפוֹת ARAV (LUGAR) עֲרָב MENOR DE EDAD קָטָן CUENCO קְעָרָה SOSPECHO חוֹשְׁשַׁנִי ESCORPIÓN עַקְרָב VIGA קּוֹרָה C.) Halajá leMaʼasé Mishné Torá, Hiljot Shabbat 12.4 אבל דבר שאין בו להרבות ולמעט, כגון נר וכבש, הואיל ועשה בשביל עצמו, נהנה אחריו ישראל בשבת--ואף על פי שהוא מכירו. נר הדלוק במסיבה בשבת--אם רוב ישראל, אסור להשתמש לאורה, שהמדליק, על דעת הרוב מדליק; ואם רוב גויים, מותר להשתמש לאורה; מחצה למחצה, אסור. נפלה דליקה בשבת, ובא גוי לכבות--אין אומרין לו כבה ואל תכבה, מפני שאין שביתתו עלינו; וכן כל כיוצא בזה. Mishná 8 A.) Texto y estructura נָכְרִי שֶׁהִדְלִיק אֶת הַנֵּר, מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר. מִלָּא מַיִם לְהַשְׁקוֹת בְּהֶמְתּוֹ, מַשְׁקֶה אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר. עָשָׂה גוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ, יוֹרֵד אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר. מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים שֶׁהָיוּ בָאִין בִּסְפִינָה, וְעָשָׂה גוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ, וְיָרְדוּ בוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים: B.) Glosario DAR DE BEBER לְהַשְׁקוֹת SU ANIMAL בְּהֶמְתּוֹ USAR מִשְׁתַּמֵּשׁ ANÉCDOTA מַעֲשֶׂה RAMPA כֶּבֶשׁ LUZ אוֹר BARCO סְפִינָה BAJAR לֵירֵד PARA בִּשְׁבִיל Clase de Mishná Juan P. Mejía Maséjet Shabbat 16 Diciembre 2008 -5-www.koltuvsefarad.com