Shabbat 14

Shabbat Perek 14: Shemona Sheratzim Mishná 1 A.) Texto y estructura ב' Hָ הֶן' חַ Cָ בֵל I רָה' הַצָּדָן והַח I תּCַ רִים U נָה שְׁרָצִים הָאֲמ I שְׁמ ר/U הֶן פָּט Cָ בֵל I רְמָשִׂים' הַח U שְׁאָר שְׁקָצִים U ר/U פָּט 'Q א לְצֹרֶ ø ב' שֶׁ Hָ חַ 'Q הַצָּדָן לְצֹרֶ ב: Hָ הֶן חַ Cָ בֵל I ר' והַח U הַצָּדָן פָּט 'I תU רְשׁ Cִ ף שֶׁ I ה וע Hָ חַ B.) Glosario bichos que se arrastran רמש herir לחבול bicho שרץ propiedad רשות abominación שקץ cazar לצוד jַ¶Fvַ֖uְ veָËָbtֲvָֽuְ :Uvbֵֽhnִkְ cMָËַvuְ rCָfְ֖gַvָֽuְ skֶ¶jËַv .rֶtָvָ֑־kgַ .rֵɶ שּׁvַ .rֶ שֶּׁ֖Cַ tnֵº Yָvַ oÎ fֶkָ vzֶuְÀ (Levítico 11.29-30) :,nֶJָֽbְTִvַuְ ynֶ¶jvַ֖uְ vtָyָ֑Kְvַuְ Y estos son aquellos que son tame para ustedes de entre las creaturas reptantes sobre la tierra: la comadreja y el ratón y las grandes lagartijas en su especie. Y el gecko, el cocodrilo, la lagartija, el lagarto de arena y el camaleón. (Jewish Publication Society) Y estos tendréis por inmundos de los animales que se van arrastrando sobre la tierra: la comadreja, y el ratón, y la rana según su especie. El erizo, y el lagarto, y el caracol, y la babosa, y el topo. (traducción usual al español basada en la LXX y en la vulgata, aunque Rashi también comparte varios de estas asociaciones) C.) Halajá leMaʼasé Mishné Torá, Hiljot Shabbat 10.21, 24-25 12 אחד שמנה שרצים האמורין בתורה ואחד שאר שקצים ורמשים שיש למינן צידה הצד אחד מכולן ביןלצורך בין שלא לצורך או לשחק בהן חייב הואיל ונתכוון לצוד וצד' שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה' הצד את הישן ואת הסומא חייב/24 הצד צבי זקן או חיגר או חולה או קטן פטור' המפרק בהמהחיה ועוף מן המצודה פטור' הצד חיה ועוף שברשותו כגון אווזין ותרנגולין ויוני עלייה פטור' הצד דבר שאין במינו צידה כגון חגבים חזיזין צרעין ויתושין ופרעושין וכיוצא באלו הרי זה פטור/25 רמשיםהמזיקין כגון נחשים ועקרבים וכיוצא בהן אע"פ שאינן ממיתין הואיל ונושכין מותר לצוד אותם בשבת'והוא שיתכוין להנצל מנשיכתן' כיצד הוא עושה כופה כלי עליהן או מקיף עליהן או קושרן כדי שלא יזיקו/Clase de Mishná Juan P. Mejía Maséjet Shabbat 14 Diciembre 2008 -1-www.koltuvsefarad.comMishná 2 A.) Texto y estructura הַתַּבְשִׁיל/QI תֵן לְת I ונ I הֶן פִּתּ Cָ בֵל I א אֶת מֵי הַמֶּלַח וט U שֶׂה ה I ת' אֲבָל ע Cָ שַּׁCַ שִׂין הִילְמִי I אֵין ע עָט?! U בֵין מ U הCֶ ין מְֻר Cֵ ' א הִילְמִי U א ה I סֵי: והֲל I י י Cִ אָמַר רַ הַמֶּלַח: QI לְת I הַמַּיִם א QI תְּחִלָּה לְת Cַ תֵן שֶׁמֶן I הֵן מֵי מֶלַח הַמֻּתָּרִין? נ U וְאֵיל B.) Glosario aceite שמן sumergir לטבול salmuera הילמי al comienzo בתחילה pedazo de pan פת agua con sal מי המלח C.) Halajá leMaʼasé Mishné Torá, Hiljot Shabbat 22.10 מערב אדם מים ומלח ושמן וטובל בו פתו או נותנו לתוך התבשיל' והוא שיעשה מעט אבל הרבה אסורמפני שנראה כעושה מלאכה ממלאכת התבשיל' וכן לא יעשה מי מלח עזין והן שני שלישי מלח ושלישמים מפני שנראה כעושה מוריס' ומותר למלוח ביצה אבל צנון וכיוצא בו אסור מפני שנראה ככובש כבשים בשבת והכובש אסור מפני שהוא כמבשל' ומותר לטבל צנון וכיוצא בו במלח ואוכל/Mishná 3 A.) Texto y estructura תֶה I עֶזֶר וְשׁ I א אֶת י U כֵל ה I רִיאִים' אֲבָל א Cְ מַאֲכַל I ת' לְפִי שֶׁאֵינ Cָ שַּׁCַ ןI בְי I כְלִין אֵז I אֵין א עֶה/I בְר UC אַ ס עִרָּרִים' מִפְּנֵי שֶׁהֵן I ץ מִמֵּי דְקָלִים וְכ U תֶה' ח I אָה' וְכָל הַמַּשְׁקִין שׁ U כֵל אָדָם לִרְפ I כָּל הָאֳכָלִין א קָה/I לִיר אָה: U א לִרְפ ø שֶׁמֶן עִרָּרִין שֶׁ Q וסָ 'I א מֵי דְקָלִים לִצְמָא U תֶה ה I אֲבָל שׁ B.) Glosario raices עִרָּרִים te עֶה I בְ־ר UC אַ purgante ןI בְי I אֵז su sed I צְמָא palma דְקָלִים saludable רְאִי Cָ aceite שֶׁמֶן copa סI כ purgante comestible עֶזֶר I י C.) Halajá leMaʼasé Mishné Torá, Hiljot Shabbat 21.22 אוכל אדם אוכלין ומשקין שדרך הבריאים לאכלן ולשתותן כגון הכסבר והכשות והאזוב אף על פי שהןClase de Mishná Juan P. Mejía Maséjet Shabbat 14 Diciembre 2008 -2-www.koltuvsefarad.comמרפאין ואכלן כדי להתרפאות בהם מותר הואיל והם מאכל בריאים' שתה חלתית מקודם השבת והריהוא שותה והולך מותר לשתותו בשבת [אפילו] במקומות [שלא] (שנהגו) [נהגו] הבריאים לשתות החלתית' ושותין זיתום המצרי בכל מקום/Mishná 4 A.) Texto y estructura וְאִם נִתְרַפָּא נִתְרַפָּא/'I א כְדַרְכּ U ל ה Cֵ הֶן אֶת הַחֹמֶץ' אֲבָל מְטַ Cָ א יְגַמַּע O -שִׁנָּיו Cְ שֵׁשׁ I הַח א שֶׁמֶן ורֶד/O א אֶת הַשֶּׁמֶן' ו U ה Q יַיִן וחֹמֶץ' אֲבָל סָ QU א יָס O -מָתְנָיו Cְ שֵׁשׁ I הַח חֹל/Cַ QU רְכָּם לָס Sַ תֵיהֶן' שֶׁכֵּן I נֵי מְלָכִים סָכִין שֶׁמֶן ורֶד עַל מַכּ Cְ נֵי מְלָכִים הֵם: Cְ מֵר' כָּל יִשְׂרָאֵל I ן א I י שִׁמְע Cִ רַ B.) Glosario aceite de rosas שֶׁמֶן ורֶד muslos מָתְנָייִם dientes שֵׁן frotar לסוך escupir לגמוע vino יִָיִן condimentar לC לט C.) Halajá leMaʼasé Mishné Torá, Hiljot Shabbat 21.23-24 23 וכן שמנים שדרך הבריאים לסוך בהן מותר לסוך בהן בשבת ואף על פי שנתכוין לרפואה' ושאיןהבריאים סכין בהן אסורין' החושש במתניו לא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן' ולא שמן ורדאלא במקום שהבריאים סכין אותו' ומותר לסוך שמן ומלח בכל מקום' ניגפה ידו או רגלו צומתה ביין ואינו צומתה בחומץ ואם היה ענוג אף ביין אסור/24 החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ ויפלוט אבלמגמע הוא ובולע' החושש בגרונו לא יערערנו בשמן אבל בולע הוא שמן הרבה ואם נתרפא נתרפא ' איןלועסין את המצטכי ואין שפין את השנים בסם בשבת בזמן שמתכוין לרפואה' ואם נתכוון לריח הפה מותר/כא כיצד לא יאכל דברים שאינן מאכל בריאים כגון אזוביון ופואה' ולא דברים המשלשלים כגון לענהוכיוצא בה' וכן לא ישתה דברים שאין דרך הבריאים לשתותן כגון מים שבשלו בהן סממנין ועשבים/כה אין נותנין יין לתוך העין אבל נותן הוא על גב העין' ורוק תפל אפילו על גב העין אסור' קילור ששרהאותו מערב שבת מעבירו על גב עינו בשבת ואינו חושש' מי שלקה באצבעו לא יכרוך עליו גמי כדי לרפאותו ולא ידחקנו בידו כדי להוציא ממנו דם/כו אין נותנין חמין ושמן על גבי המכה' ולא על גבי מוךשעל גבי המכה' ולא על גבי מוך ליתנו על המכה בשבת' אבל נותן הוא חוץ למכה ושותת ויורד למכה' ונותנין מוך יבש על גבי המכה' ואם היה עתיק אסור מפני שהוא כרטיה/כז רטיה שפרשה על גבי כלימחזירין אותה ' ואם פרשה על גבי קרקע אסור להחזירה' ומניחין רטיה על גבי המכה לכתחלה במקדש שאין איסור שבות במקדש' ובכל מקום מקנחין פי המכה ואין מקנחין את הרטיה שמא ימרח/Clase de Mishná Juan P. Mejía Maséjet Shabbat 14 Diciembre 2008 -3-www.koltuvsefarad.com